עובדות רקע
1. העותרות, אם (העותרת 1) ובתה הקטינה בת ה-5 (העותרת 2), נתינות דרום אפריקה, הגיעו לישראל ביום 22.6.2011, כתיירות, וקבלו אשרת שהייה ל-3 חודשים. ביחד אתן, הגיע בעלה של העותרת 1 ואביה של העותרת 2, אף הוא אזרח דרום אפריקה.
2. ביום 4.7.11 הגיעו העותרות ליחידת ההכרה במבקשי מקלט של המשיב בלוד והגישו בקשה לקבל מקלט מדיני. לאחר שנערך לעותרת 1 ראיון , בשפה האנגלית, אותה אשרה שהיא דוברת היטב, ובהסתמך על סעיף 4 ל"נוהל ההכרה במבקשי מקלט", נדחתה בקשתן של העותרות על הסף והן נדרשו לעזוב את הארץ תוך 72 שעות. העותרת 1 חתמה, בשמה ובשם בתה, כי היא מוכנה לעזוב את ישראל במועד קצר מ - 72 שעות להן היא זכאית על פי הנוהל, ובהתאם לסעיף 11 לחוק הכניסה לישראל הפכו העותרות לברות הרחקה והוצא כנגדן צו הרחקה וצו משמורת.
העתירה והצו הזמני
3. בעתירה, שהוגשה על ידן, מבוקש לבטל את צו ההרחקה וצו המשמורת; לקבוע כי מעצרן של העותרות היה בלתי חוקי; לבטל את החלטת המשיב לדחות את בקשת העותרות על הסף; להורות למשיב לערוך לעותרות ראיות עומק על ידי מראיינים מוסמכים; לבחון כראוי את בקשתן למקלט; לבחון את בקשתן למקלט בצורה רצינית ואחראית כפי שמתחייב באמנת הפליטים.
4. במקביל לעתירה הוגשה, ביום 5.7.11 בשעה 22:30, בקשה לצו ביניים להורות על עיכוב ביצוע צו ההרחקה שהוצא לעותרות. אותה שעה העותרות כבר נמצאו בנתב"ג והיו אמורות להיות מגורשות מישראל תוך מספר שעות,
5. ביום 5.7.11 בשעה 23:00 הוצא על ידי צו ארעי, האוסר את הרחקתן של העותרות מהארץ עד למתן החלטה אחרת.
הדיון בבקשה לצו ביניים נערך ביום 6.7.11 ולהלן החלטתי:
טענות העותרות
6. לטענת העותרת 1 נערך לה ראיון שטחי ורדוד. המראיינים התעלמו מטענותיה וכלל לא בחנו אותן. ניתן היה להתרשם כי המטרה סומנה עובר לראיון והשאלות כוונו למטרה זו. בידי העותרת היו טענות וראיות נוספות עליהן כלל לא נשאלה ולא ניתנה לה הזדמנות להעלות אותן.
7. לטענת העותרת 1, בעלה הוא אזרח ניגריה ואילו העותרות הן אזרחיות דרום אפריקה. בשנה האחרונה התעצמה בדרום אפריקה האלימות כנגד זרים אפריקאיים והיא באה לידי ביטוי במעשי אלימות, ורצח אכזריים. הקבוצה השלטת בדרום אפריקה נקראים האינדיג'ים, והעותרת 1 ובתה נרדפות בשל העובדה כי בעלה של העותרת 1 ואביה של העותרת 2 הינו אזרח ניגרי במקור.
במקום מגוריהן של העותרות (שכונה בקייפטאון), נחטפו בחודש האחרון, על ידי האינדיג'ים, שני ילדים, להם 'נגיעות משפחתיות לזרים', שעה שהיו בדרכם מבית הספר. הממשל בדרום אפריקה מנסה להילחם בתופעה ללא הצלחה, ולאחרונה אף קיבלה התופעה חשיפה תקשורתית.
לטענת העותרת 1, הסיבה היחידה בגללה ברחה עם משפחתה מדרום אפריקה הוא רצונה להציל את חיי ילדתה. אבי המשפחה, שכאמור נמצא אף הוא בארץ לא פנה בבקשה לקבל מקלט מדיני מהטעם שהוא אוחז גם באזרחות ניגרית ויכול לברוח לניגריה ולנסות בתוך תקופה קצרה לארגן את כניסתן של העותרות לניגריה. כרגע, ומאחר שנסו בחופזה, למדינה בטוחה, טרם עלה בידו לעשות כן. הגשת בקשה, לקבלת אזרחות בניגריה לעותרות, הוא הליך ממושך במיוחד לגבי מי שלא היה בניגריה מאז ינקותו.
תגובת המשיב
8. החלטת המשיב, לדחות את בקשתן של העותרות למקלט מדיני, על הסף, היתה החלטה סבירה, לא נפל בה כל פגם נוכח היות הבקשה בקשת סרק.
9. העותרות יצאו מדרום אפריקה באופן חוקי ללא בעיות כלשהן. למראיינת ביחידת המסתננים סיפרה תחילה, העותרת 1, כי בעלה ניגרי "ובדרום אפריקה שונאים ניגרים" . בדיקה ברישומי המשיב העלתה כי בעלה של העותרת 1 הוא אזרח דרום אפריקה ובדרכון זה הוא נכנס לישראל. כאשר עומתה העותרת עם עובדה זו - שתקה. לאחר מכן הודתה העותרת 1, כי הסיפור שלה הוא בדיה והיא באה לישראל על מנת לשפר את חייה, היא לא נתקלה בכל בעיה עם שלטונות ארצה, אינה מפחדת מאיש בארצה, אחיה נמצאים בדרום אפריקה ומרגישים בטוחים. מעולם לא נעצרה ולא היתה לה זיקה פוליטית כלשהי.
10. בעלה של העותרת 1 ואבי העותרת 2, שלטענת העותרת 1 הוא ניגרי, שעל פי הנטען הוא הנרדף, לא הגיש בקשה לקבלת מקלט. במהלך הראיון לא ציינה העותרת 1 כי בעלה נושא דרכון דרום אפריקאי עמו נכנס לישראל, ורק מבדיקת רישומי המשיב הדבר התגלה. לשאלת המראיינת אילו בעיות יכולות להתעורר לעותרת ולבעלה אם שניהם נושאים דרכונים דרום אפריקאיים - העותרת שתקה וחייכה.
11. הראיון שנערך לעותר יש בו כדי ללמד על הסיבה האמיתית לבואה של העותרת לארץ ולבקשתה לקבלת מקלט (נספח 1 לתגובה):
האם את מודה שהסיפור שלך הוא בדיה